מילון מונחים ומרכיבי אוכל
שום
קטגוריה: פקעות
שם ראשי:שום
שם משני:שיני שום
שם שלישי:שן שום
תאור:
הוא סוג שמונה כ-450 מיני צמחים ממשפחת השושניים שהם כולם גיאופיטים בעלי בצל. זהו הסוג הגדול במשפחתו. מוצאו במרכז אסיה, תפוצתו העולמית נרחבת, אחד ממרכזיו החשובים משתרע באזורנו: ארצות הים התיכון, הרי דרום אירופה ומערב אסיה. העלים ערוכים בבסיס הצמח, לפעמים גם בחלקו התחתון של הגבעול. לעלה נדן רחב העוטף את נידני העלים שמעליו ואת הגבעול. העלה סרגלי, שטוח או מרזבי. יש הוא גלול ונבוב. הגבעול (עמוד הפריחה) יחיד, לא מסתעף, חסר עלים לפחות בחלקו העליון. בראש הגבעול נשאת התפרחת הערוכה כסוכך פשוט. לרב צורתה כדורית. לפני הפריחה עטופה התפרחת בכיסוי קרומי המהווה את סימן ההיכר לסוג. לקראת הפריחה נסדק הכיסוי לאורכו, ומתחלק ל-2 עד 8 רצועות. לעיתים הוא גם נושר כליל. הפרח קטן דמוי פעמון או פתוח לרווחה. ששת עלי הקטיף מאוחים בשיעור שונה במינים השונים אך תמיד הם מאוחים לפחות בבסיסם. זירי האבקנים קבועים בבסיס עלי העטיף. עמוד העלי נימי. הפרי הוא הלקט וקשוותיו (חלקיו הנפתחים של דופן הפרי) קרומיות או דמויות גוויל. הפרי (שיני השום) משמשים למאכל אדם, לתיבול ולריפוי. מספר מינים של שום משמשים כצמחי מאכל ומרפא מימי קדם, בעיקר שום נבוב (המוכר יותר בשמו העממי- בצל) ושום הגינה שנקרא בפשטות שום. השום שימש לתיבול ושימור המזון כדי למנוע את קילקולו. השום והבצל מוזכרים בתנ"ך (פעם אחת בלבד- במדבר י"א 5) כצמחים שבני ישראל אכלו במצרים והתגעגעו אליהם בעת נדודיהם במדבר. חז"ל מנו בשום כמה תכונות טובות:"משביע, משחין, ומצהיל פנים ומרבה הזרע שבבני מעיים" (בבא קמא פ"ב, ע"א). לאחרונה התרבה השימוש במיני שום שונים כצמחי נוי בגינות (למשל, שום משולש).

השום כצמח מרפא
שיני השום יעילים מאוד, הודות לתכולתם, נגד טפילים, זיהומים ודלקות. בין החומרים המצוים בשיני השום מונים את הגופרית, הזרחן, הפלואור קרוטן (פרו ויטמין A), ויטמין B1, וויטמין B3. השפעות השום באות לביטוי ב:
חיטוי
כיוח
הזעה
סילוק טפילי מעיים
חיזוק הקיבה ושיפור פעילותה
הטבה בדלקות במערכות שונות
הטבה בהצטננויות ושיעול
מוגש על ידי: Devil-666 on Sunday, February 05. 2006 at 13:27:38
סגור חלון זה