מילון מונחים ומרכיבי אוכל
קוקוס
קטגוריה: פירות
שם ראשי:קוקוס
שם משני:אגוז קוקוס
שם שלישי:אגוזי קוקוס
תאור:
דקל הקוקוס (Cocos nucifera) הינו עץ דקל השייך למשפחת הדקלאים והינו הזן היחיד מזן ה"קוקוס". גובהו של העץ יכול להגיע ל- 30 מטרים, עם עלים שאורכם מגיע בין 4 - 6 מטרים. אגוז קוקוס הוא פרי דקל הקוקוס.

מקור הקוקוס מקורו של עץ הקוקוס שנוי במחלוקת. רוב המקורות מציינים שמקורו בדרום מזרח אסיה אולם יש מלומדים הסבורים שמקורו בצפון מערב דרום אמריקה. מאובנים של דקל שהתגלו בניו זילנד וברג'אסטאן שבהודו מעידים על קיומו של העץ לפני למעלה מ-15 מיליון שנה. מאחר ופרי העץ בעל כושר ציפה רב, והעץ גדל באזורים טרופיים לחופי הים, הרי שהוא התפשט במהירות בכל האזורים הטרופיים, ותחת תנאים מתאימים אף באזורים שאינם טרופיים. ישנן עדויות של אגוזי קוקוס שהגיעו לחופי נורבגיה והפכו לעצים מניבי פרי. עץ הקוקוס גדל בעיקר בקרקע חולית, ומסוגל לגדול בסביבה מליחית. העץ צומח באזורים שבהם יש הרבה אור שמש וזקוק לכמות משקעים של בין 750 - 2,000 מילימטרים גשם בשנה. כמו כן, תנאי גידול אופטימליים דורשים לחות של 70% - 80%, ולכן אין דקלי הקוקוס נפוצים באזורים מדבריים ואזורי הים התיכון, שבהם יכולים להתקיים שאר תנאי הגידול. על עץ קוקוס מצויים הן פרחים זכריים והן פרחים נקביים. חלק ממיני דקל הקוקוס מסוגלים להפרייה עצמית.

הפרי
פירות עץ הקוקוסהקוקוס אינו אגוז אמיתי - מבחינה בוטנית הוא פרי סיבי יבש בעל גלעין, בדומה לאפרסק. הקליפה מורכבת משכבה חיצונית של סיבים ומתחתיה קליפה קשה שבה שלושה נקבים שמהם יכול השורשון לצמוח. בהסתכלות מקרוב, הקליפה הקשה ושלושת הנקבים מזכירים פנים של קוף. קוף בפורטוגזית הוא "מקאקו", שמקוצר לעתים ל"קוקו", ומכאן שם הפרי. משמעות השם הלטיני של המין, nucifera, היא "מניב אגוזים". בתאילנד משתמשים בקופים על מנת לאסוף את אגוזי הקוקוס, ובתי ספר מיוחדים לאימון קופים קיימים בדרום המדינה.

שימושים
כל חלקי דקל הקוקוס ניתנים לשימוש. עץ קוקוס הוא עץ פורה ביותר המניב כ-75 אגוזי קוקוס בשנה. מסיבות אלה לדקל הקוקוס חשיבות כלכלית רבה במקומות בהם הוא גדל. בסנסקריט מכונה דקל הקוקוס בשם "קלפה וריקשה" שמשמעו: "העץ הנותן את כל צרכי החיים". במלאית מכונה דקל הקוקוס בשם "פוקוק סריבו גונה" שמשמעו "העץ עם אלף השימושים".

שימושי העץ כוללים:
1. חלקו הלבן של אגוז הקוקוס אכיל ונאכל הן חי והן מטוגן. 2. "מי הקוקוס" המצויים במרכז האגוז מזינים ביותר ומכילים סוכר, סיבים תזונתיים, ויטמינים, מינרלים ואנטי אוקסידנטים. 3. חלב קוקוס המיוצר מטחינת קוקוס עם מים חמים או חלב חם, וכן קרם קוקוס הנוצר לאחר קירור חלב הקוקוס מהווים תחליף לחלב בבישול. לחלב הקוקוס כ- 17% שומן, והוא שמן יותר מחלב רגיל. 4. הסיבים הנותרים לאחר ייצור חלב קוקוס משמשים מאכל לצאן ובקר. 5. מצוף פרי הקוקוס ניתן לייצר יין דקלים המכונה בשם "טודי" או "טובה". 6. צמחי דקל הקוקוס צעירים הם אכילים ומכונים "כרוב דקלים" - אף שאכילת העץ הצעיר מונעת את המשך גדילתו. 7. לבבות דקל - אמצע החלק העליון ביותר בעץ נחשב למעדן - אף שאכילתו מביאה למותו של העץ. 8. מסיבי דקל הקוקוס ניתן לייצר חבלים, מחצלות, מברשות ואף סירות קלועות. 9. מקופרה - זרע הקוקוס המיובש ניתן להכין שמן קוקוס. 10. גזע דקל הקוקוס משמש לבנייה. בהוואי מקובל לבנות סירה מגזע שלם אחד של עץ דקל. 11. מעלי דקל הקוקוס ניתן לקלוע סלים וכן גגות לבקתות. 12. חלקו החיצוני של אגוז הקוקוס יכול להוות חומר בערה טוב. 13. משורשי דקל הקוקוס ניתן להכין דיו לכתיבה. 14. ברפואה המסורתית משתמשים בשורשי דקל הקוקוס להכנת מי פה, וכן תרופה מסורתית לדיזנטריה. 15. חצאי אגוז קוקוס מיובשים משמשים ככלי נגינה. 16. ניתן להשתמש בחלב קוקוס כתחליף לפלסמה בהיעדר תרומת דם.
מוגש על ידי: Devil-666 on Wednesday, February 08. 2006 at 01:57:57
סגור חלון זה